כמה עולה טסט? שני תשלומים, ורק אחד הוא אגרה

שילמתם אגרה, סימנתם וי, והנחתם שזה מחיר הטסט. ואז, יומיים לפני המועד, המורה נוקב במספר נוסף — עוד מאתיים ומשהו שקלים.

הוא לא ממציא. טסט הוא שני תשלומים לשני גורמים שונים, ורק אחד מהם הוא אגרה של המדינה. השני, המפתיע, הוא המחיר היחיד בכל הדרך לרישיון שמישהו קבע לו תקרה בחוק.

החשבון של יום הטסט, בשתי שורות

האגרה משולמת מראש, כשמזמינים את המועד: בתשלום מקוון בפורטל הממשלתי או בסניפי הדואר. התשלום השני עובר ישירות למורה, לפי מענה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (עודכן ביולי 2025) — המדינה לא מתווכת בו ולא גובה אותו.

שימו לב לניסוח בטבלה: "עד". 231 ש"ח היא תקרה, לא תעריף. מורה רשאי לגבות פחות; אף אחד לא רשאי לגבות יותר.

מה בדיוק קניתם בסכום שמעל 200 ש"ח

זה החלק שכמעט אף תלמיד לא יודע, והוא זה ששווה כסף בשיחה עם המורה.

צו הפיקוח לא כתוב "העמדת רכב" ותו לא. הוא מגדיר שירות למבחן נהיגה שכולל ארבעה דברים, ועליהם — על ארבעתם יחד — נקבע מחיר מרבי אחד:

1. העמדת רכב פרטי לרשות הנבחן — רכב במצב תקין, שברישיון הרכב שלו מצוין שהוא רכב ללימוד נהיגה, ומבוטח כנדרש בפקודת ביטוח רכב מנועי.
2. בדיקת מסמכי הנבחן כנדרש על ידי רשות הרישוי.
3. קביעת מועד הבחינה המעשית.
4. השתתפות בבחינה כשהיא נדרשת.

כלומר קביעת המועד ובדיקת המסמכים כבר בתוך הסכום. אם צץ ביום הטסט סעיף בשם "דמי טיפול בהזמנת טסט" או "תשלום על ליווי לבוחן" מעל התקרה — זה לא שירות חדש, זו אותה עבודה בשם אחר. וזה גם, אגב, ההסבר למה ההגשה לטסט אף פעם לא נעשית על ידכם: קביעת המועד היא חלק מהשירות שהמורה מוכר.

מה החוק אומר על חריגה מהתקרה: חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים אוסר בסעיף 11 למכור שירות מפוקח במחיר גבוה מהמחיר הקובע. ובאותו סעיף יש שורה ששווה לזכור — תשלום המחיר הקובע אינו מהווה הפרת חוזה, גם אם הוסכם בחוזה על מחיר גבוה יותר. במילים פשוטות: "סיכמנו 300" הוא לא טיעון משפטי.

לא מצאנו נתון על כמה מורים גובים את מלוא התקרה, ואין בזה צורך: השאלה הנכונה היא לא "אתה גובה חוקי?" אלא "כמה זה יוצא ביום הטסט, ומה נכלל בזה" — נשאלת בטלפון, שבועיים לפני.

231 או 229? למה שני מספרים מתפרסמים במקביל

כשתחפשו את המספר הזה ברשת תמצאו 229. הנה הפער, בכנות.

נוסח הצו מכיל שרשרת מדרגות: 300 ש"ח עד 31.5.2015, 265 ש"ח מ-1.6.2015, 229 ש"ח מ-1.3.2016, ו-231 ש"ח מ-1 בינואר 2025 — כולם כוללים מע"מ. כל-זכות, בעמוד שעודכן באפריל 2026, עדיין נוקבת ב-229 ש"ח.

אנחנו מובילים לפי נוסח הצו, כלומר 231. ההפרש הוא 2 ש"ח, והוא זניח בכיס אבל לא זניח בשיחה: מי שמחשב לפי כל-זכות מקבל 165+229=394 ש"ח ליום הטסט, ומי שמחשב לפי הצו מקבל 165+231=396 ש"ח. אם המורה נוקב ב-231 — הוא בתוך הצו, גם אם ההורה שלכם קרא 229.

האגרה מטפסת כל אפריל. התקרה כמעט לא זזה

הצד הממשלתי של החשבון מתעדכן פעם בשנה, ב-1 באפריל, יחד עם שאר אגרות אגף הרישוי. בעדכון של 2025 עלתה אגרת המבחן המעשי ל-161 ש"ח (ערוץ הספורט, 23.3.2025, בדיווח על תעריפי אגף הרישוי), ובעדכון שנכנס לתוקף ב-1.4.2026 היא עומדת על 165 ש"ח לפי טבלת האגרות של אגף הרישוי — וכך גם אצל כל-זכות. שתי עליות קטנות, שנה אחרי שנה.

ובצד השני: התקרה על שירות המבחן עלתה מ-229 ל-231 ש"ח — 2 ש"ח בכמעט תשע שנים. זה מסביר משהו על התמונה הרחבה: הסעיף שהמדינה מפקחת עליו כמעט קפוא, והסעיף שהיא לא מפקחת עליו — מחיר השיעור — הוא זה שקובע כמעט את כל חשבון הרישיון.

הערה על תחולה: הצו מדבר על שירות למבחן נהיגה ברכב פרטי. אם אתם נבחנים בדרגה אחרת, אל תניחו שהמספר הזה חל עליכם.

מה עוד יכול לצוץ ביום הטסט — ומה מזה אגרה

שום דבר מהרשימה הבאה אינו אגרה, ואף אחד מהם אינו מפוקח. כולם מחיר שגוף פרטי קבע, ולכן כולם ניתנים לבירור מראש:

• טסט פנימי — מבחן של בית הספר, לא של המדינה. אין לו מחירון, והמקורות נעים בין 100 ל-400 ש"ח (הפירוט המלא, כולל למה כל מקור אומר מספר אחר). ניסיון משרד התחבורה לבטלו נדחה ולא נכנס לתוקף, לפי דיווח וואלה רכב מ-17.6.2026.
• שיעור ריענון ביום הטסט או לפניו — נהוג מאוד, לפעמים שווה כל שקל, אבל הוא שיעור רגיל במחיר שיעור רגיל: סקירת ביזפורטל מינואר 2026 מציבה את השוק על 180–240 ש"ח. אם הוא "בתוך החבילה", בקשו לראות איפה.
• דמי רישום לבית הספר — 150–250 ש"ח לפי נהג בקליק (יולי 2026), ששולמו בתחילת הדרך ולא ביום הטסט. אם הם מופיעים שוב עכשיו, שאלו על מה.
• טסט חוזר — האגרה והתשלום למורה הם לבחינה אחת בלבד, ולכן ניסיון נוסף מתחיל מאותם עד 396 ש"ח מחדש, ועוד שיעורים באמצע (כמה באמת עולה לולאת הטסטים).

הכלל הפשוט: אם התשלום הולך למדינה — יש לו שובר. אם הוא הולך לאדם — הוא נקבע בשיחה, וכדאי שהשיחה תהיה לפני המועד.

הטסט לא התקיים — מה קורה לכסף

זה החלק שמפתיע לרעה בדיוק ברגע הכי גרוע, ולכן שווה לדעת אותו מראש.

מול המדינה יש מנגנון, ושתי עילות שונות. הראשונה היא היעדרות שלכם: לפי כל-זכות, מי שלא הגיע לבחינה מסיבה מוצדקת — מחלה, למשל — צריך לעדכן את המורה, והוא רושם את סיבת ההיעדרות במערכת. במקרה כזה מקבלים עדיפות בשיבוץ למועד הבא, ולא נדרשים לשלם אגרה נוספת. בלי סיבה שנרשמה במערכת, האגרה פשוט נשרפת.

והשנייה, זו שנוגעת ישירות למה שקניתם: אם המבחן לא התקיים בגלל ליקויים שנמצאו ברכב, או לפי הוראת רשות הרישוי — נקבע מועד חדש בלי תשלום אגרה נוספת. שווה לזכור את זה. רכב תקין הוא התנאי הראשון בהגדרת השירות שעליו שילמתם, ולכן יום טסט שהתפוצץ בגלל הרכב הוא לא "מזל רע" — הוא כשל באחד מארבעת הדברים שהסכום הזה קונה.

מול המורה אין מנגנון. לא מצאנו שום כלל, נוהל או צו שקובע מה קורה לתשלום על שירות המבחן כשהנבחן לא הגיע. המשמעות המעשית: זו שאלה שסוגרים בעל פה או בהודעה, לפני שקובעים מועד. המורה פינה בוקר שלם ונסע למגרש — יש לו טענה; גם לכם יש טענה אם המחלה מתועדת. שיחה של דקה מראש שווה מאתיים שקל בדיעבד.

שלוש שאלות ששוות כסף, שבועיים לפני

לא צריך להתווכח על אף שקל אם שואלים בזמן:

1. "כמה בדיוק יוצא ביום הטסט, ומה נכלל בסכום?" — התשובה אמורה להכיל שני מספרים, לא אחד: האגרה והתשלום על שירות המבחן. אם התשובה היא מספר אחד גדול, בקשו פירוק.
2. "האגרה שולמה ומתי?" — היא משולמת בהזמנת המועד, ובלי אישור תשלום לא נבחנים. זו גם השאלה שמאשרת שהמועד באמת הוזמן, ולא רק "בטיפול".
3. "אם לא אגיע בגלל מחלה — מה קורה לשני התשלומים?" — על האגרה יש תשובה רשמית; על השני יש רק ההסכמה שלכם.

ושאלה רביעית, לא כספית, שקובעת אם תשלמו את כל זה פעמיים: "מאיזה מגרש אתה מגיש אותי, ותרגלנו שם?" ההוצאה היקרה באמת ביום הטסט היא לא ה-396 ש"ח — היא הניסיון הבא.