ביטול הטסט הפנימי ורפורמת ה-22: כמה מפסיד המורה

מסך קביעת הטסט הפנימי בברוש נסגר כמה שבועות לפני 18 ביוני 2026. הרגולציה עצמה לא השתנתה: התיקון שהיה אמור לבטל את חובת המבחן נדחה יום לפני המועד, ומאז לא פורסם לו מועד חדש.

זה בדיוק המצב שאתם מתמחרים בתוכו: שני שינויים שאף אחד מהם לא נכנס לתוקף, ואף אחד מהם לא ירד מהשולחן. הנה מה שכל אחד מהם עושה לשורה התחתונה שלכם, בשקלים.

איפה עומדים שני השינויים — ספטמבר 2026

על הדחייה מסר משרד התחבורה, כפי שצוטט בוואלה רכב: "בעקבות הערות רבות ומהותיות שהתקבלו במסגרת הליך השימוע הציבורי, החליט המשרד לדחות את מועד כניסת התיקון לתוקף", ו"מועד חדש ייקבע לאחר השלמת בחינת כלל ההערות וההתייחסויות שהתקבלו מהציבור ומהגורמים המקצועיים".

ודיוק שחשוב לכם: התיקון לא בוטל — נדחה. ההודעה מדברת על דחיית מועד הכניסה לתוקף, לא על ירידה מהמהלך.

בדקנו את המקורות מחדש ב-9.9.2026: לא מצאנו פרסום שנוקב במועד חדש לטסט הפנימי, ולא מצאנו עדכון סטטוס לרפורמת ה-22 מאז אוגוסט 2024. נבדוק שוב עד 1.12.2026 — ועד אז, כל הודעה רשמית גוברת על מה שכתוב כאן.

מה שהתלמידים שלכם קוראים על שני השינויים נמצא בפוסט על מספר השיעורים ובפוסט על הטסט הפנימי. מכאן זה החשבון שלכם.

936 ש"ח לתלמיד: מאיפה המספר

התרומה של שיעור לרווח שלכם היא לא המחיר. בשיעור של 200 ש"ח: 200 חלקי 1.18 הם 169.5 ש"ח ללא מע"מ, פחות עלות משתנה של כ-13.6 ש"ח (דלק ובלאי) — כ-156 ש"ח. שתי ההנחות האלה מפורטות בכמה לגבות על שיעור נהיגה.

שישה שיעורים כפול 156 הם 936 ש"ח לתלמיד. במחיר של 180 ש"ח זה כ-834 ש"ח, ובמחיר של 240 זה כ-1,139.

ומיד הסייג שהופך את המספר לשמיש: הרף אינו התוכנית. תלמיד שממילא מסיים ב-35 שיעורים לא מושפע מירידת המינימום — הוא לא יסיים מוקדם יותר רק מפני שהחוק מרשה. החשיפה שלכם היא רק לתלמידים שמתייחסים ל-28 כאל קו הסיום, ורק אלה שלומדים על אוטומט. את המספר הזה אתם יכולים לספור בעצמכם בספר התלמידים של השנה שעברה, וזה תרגיל של עשרים דקות.

כמה זה בשנה, ולמה זה נוגס בתרומה ולא רק במחזור

כדי לתרגם לשנה צריך להניח כמה תלמידים מסיימים אצלכם בשנה. הנחת עבודה, לא נתון ענפי: יומן של כ-123 שיעורים בחודש (אותה הנחה שעליה בנוי חישוב מחיר הרצפה) הוא כ-1,476 שיעורים בשנה; בכ-30 שיעורים לתלמיד זה כ-49 תלמידים בשנה, מהם כ-44 על אוטומט, לפי אותם כ-90% מ-2024. החליפו במספרים שלכם.

עכשיו הנקודה שקל להחמיץ: ההוצאות הקבועות של הרכב רצות בדיוק אותו דבר. פחת, ביטוח, רישוי ותחזוקה מסתכמים בכ-3,545 ש"ח בחודש בדוגמה שבעלויות רכב לימוד נהיגה — כ-29 ש"ח לשיעור על 123 שיעורים. בשורה האחרונה של הטבלה היומן יורד לכ-101 שיעורים בחודש, ואותם 3,545 ש"ח הופכים לכ-35 ש"ח לשיעור. וזה נכון רק אם המשבצות שהתפנו נשארות ריקות. משבצת שהתמלאה בתלמיד אחר לא עלתה לכם כלום — ולכן השאלה המעשית היא כמה מהר אתם ממלאים אותן, ואליה נחזור בהמשך.

כלומר פחות שיעורים לתלמיד זה לא רק פחות מחזור: כל עוד המשבצת נשארת ריקה, זו גם עלייה בעלות של כל שיעור שכן ביצעתם.

הטסט הפנימי: השורה שלא בטוח שהיא שלכם

וואלה רכב נקב ביוני 2026 ב"כ-150 עד 250 שקלים" למבחן; ערוץ 7 נקב באפריל ב-200 עד 400 ש"ח, וייחס את המהלך לסיכומי תקציב 2026. טבלת המקורות המלאה — חמישה מקורות וארבעה טווחים שונים לאותו מבחן — נמצאת בפוסט על הטסט הפנימי.

לפני שמכניסים את הסכום הזה לחשבון שלכם — שאלה מקדימה: הכסף הזה בכלל שלכם? המבחן נערך על ידי המנהל המקצועי של בית הספר או מורה אחר מטעמו — לא על ידי המורה שלימד. המקורות נחלקים בשאלה מי בדיוק, וריכזנו אותם בפוסט על הטסט הפנימי; שימו לב ש"מורה אחר מטעמו" יכול להיות אתם. לא מצאנו שום פרסום שקובע איך התשלום מתחלק בין בית הספר למורה, ולא נמציא כזה. זו שאלה לבית הספר שאתם רשומים בו, והתשובה עליה קובעת אם ביטול הטסט הפנימי הוא בכלל אירוע בדוח שלכם.

מה שכן שלכם בשני המצבים הוא המשבצת ביומן. מבחן פנימי תופס זמן כמו שיעור. אם הוא יבוטל, נפתחת משבצת; אם הוא יישאר, כדאי שתדעו אם המשבצת הזאת מתומחרת אצלכם או ניתנת במתנה.

ומה שהאירוע הזה כבר לימד, בלי קשר לאיך שהוא ייגמר: מסך בברוש נסגר לפני מועד כניסת התקנה לתוקף, ואז התקנה נדחתה. לא בדקנו אם המסך חזר מאז, וזו בדיקה של דקה אצלכם במערכת. מערכת שמשרתת רגולציה אינה עדות למה שבתוקף. עד לפרסום רשמי, לא משנים מדיניות מחירים על סמך מסך שנעלם.

326 מיליון ש"ח: החיסכון לציבור הוא ההכנסה של הענף

לפי דפי זהב (25.8.2024), רשות האסדרה העריכה ש"צמצום מספר שיעורי הנהיגה בהתאם למודל הצרפתי יביא לחיסכון לציבור של כ-326 מיליון שקל בשנה הראשונה".

אין כאן על מה להתלונן, ויש כאן מה להבין: הסכום הזה נמדד כחיסכון לציבור, והוא בדיוק אותו שקל שיוצא משורת ההכנסה של הענף. זו לא טענה נגד הרפורמה — זו פשוט הצורה שבה המספר נראה מהצד שלכם של השולחן.

אריתמטיקה שלנו, כדי לתת לסכום קנה מידה — ובעיקר כדי להראות למה אסור לתלות בו את החשבון שלכם: אותו מקור מייחס את ההערכה ל"צמצום מספר שיעורי הנהיגה בהתאם למודל הצרפתי", ובטבלה שבמקור צרפת עומדת על 13 שיעורים לרכב אוטומטי. כלומר הסכום נאמד על בסיס קיצור בסדר גודל של כ-15 שיעורים, לא של שישה. חלוקה של 326 מיליון בשישה שיעורים במחיר 200 ש"ח נותנת כ-272 אלף תלמידים בשנה; חלוקה באותם 15 שיעורים נותנת כ-109 אלף. הפרסום אינו מפרק את הסכום, אינו נוקב במספר התלמידים שהונח בו, ולא מצאנו נתון מפורסם על מספר התלמידים החדשים בשנה — ולכן אף אחת משתי התוצאות אינה מספר שאפשר לעבוד לפיו. מה שכן: 326 המיליון אינם תג המחיר של המעבר מ-28 ל-22.

אי אפשר לגלגל את זה למחיר

הרפלקס הראשון הוא להעלות מחיר. תעשו את החשבון: כדי להחזיר 936 ש"ח על פני 22 שיעורים צריך עוד כ-42.5 ש"ח תרומה לשיעור, ובמחיר שהתלמיד משלם זה כ-50 ש"ח לשיעור — מ-200 ל-250, על אותם תלמידים, באותה שנה. זה לא קורה.

מה שכן עובד הוא הצד השני של המשוואה. 264 השיעורים שנעלמים בשורה האחרונה של הטבלה הם כ-9 תלמידים נוספים בשנה (264 חלקי 30) — כלומר מעבר מכ-49 תלמידים בשנה לכ-58. הרפורמה משנה בעיקר כמה תלמידים חדשים אתם צריכים להכניס בשנה, לא את המחיר שאתם גובים. את החשבון של שווי תלמיד ושל כמה מותר לשלם על פנייה פירטנו באיך למצוא תלמידים למורה נהיגה.

מה עושים עכשיו, כששניהם לא בתוקף

ארבעה דברים שנכונים בשני העולמות ולא עולים כלום:

1. דעו את התרומה שלכם לשיעור. לא את המחיר — את המחיר פחות מע"מ פחות עלות משתנה. בלי המספר הזה אף אחת מההחלטות שלמטה אינה אפשרית.
2. ספרו כמה תלמידים סיימו אצלכם בדיוק במינימום בשנה שעברה. זו החשיפה האמיתית שלכם לרפורמת ה-22, והיא כמעט תמיד קטנה מ-936 כפול כל התלמידים.
3. הפרידו בספרים את התשלום על הטסט הפנימי מהתשלום על שיעורים, ובררו מול בית הספר של מי הכסף. ביום שהשורה תיעלם תדעו בדיוק מה נעלם.
4. אל תתמחרו רגולציה שאינה בתוקף. מחיר שהעליתם מראש לקראת שינוי שנדחה הוא מחיר שאתם מגנים עליו מול כל תלמיד חדש, בלי שקרה כלום. את המחיר משנים כשהמספרים משתנים — ואת נוסח ההודעה על שינוי מחיר, לתלמידים קיימים מול חדשים, כתבנו בכמה לגבות על שיעור נהיגה.

השינוי שכן יבוא, כשיבוא, יבוא עם מועד מפורסם והודעה רשמית — לא עם מסך שנסגר.