גביית תשלום מתלמידי נהיגה: מזומן, ביט או אשראי

המחיר ביומן אומר 200 ש"ח. מה שנשאר לכם ממנו הוא 169.5, כי 18% הם מע"מ ומעולם לא היו שלכם.

ואז, אחרי שהתלמיד כבר שילם, נוגסים בסכום עוד פעם — לפי אמצעי התשלום שבחר. אף אחד לא מציג לכם את הנגיסה הזאת כשורה, ולכן היא הדליפה השקטה ביותר בעסק שלכם: אתם משלמים עליה בלי לדעת שהיא קיימת.

הפוסט הזה עושה את החשבון בשקלים. את המחיר עצמו — מאיפה הוא מגיע ומתי מעלים אותו — כבר פירטנו בכמה לגבות על שיעור נהיגה; כאן מדובר רק במה שנשחק ממנו בדרך לחשבון.

הבסיס לחישוב

כל המספרים כאן רצים על אותה דוגמה שמשמשת אותנו בכל פוסטי המורים: מחיר שיעור 200 ש"ח, 123 שיעורים בחודש — כלומר 24,600 ש"ח גבייה חודשית וכ-295,000 ש"ח בשנה. זו הנחת עבודה, לא נתון ענפי; החליפו במספרים שלכם והיחסים נשמרים.

שתי נקודות שמשנות את הפרשנות של כל אחוז שתראו למטה:

1. העמלה נגבית מהברוטו ונחתכת מהנטו. 0.8% על 200 ש"ח הם 1.60 ש"ח — אבל ביחס ל-169.5 ש"ח שבאמת נשארים לכם, זו נגיסה של 0.94%. תמיד חלקו ב-1.18 לפני שאתם משווים.
2. המשלם הוא לרוב לא התלמיד. רוב התלמידים קטינים, וההעברה מגיעה מהטלפון של אמא. זה לא רק עניין משפטי (הרחבנו עליו בגביית חוב מתלמיד נהיגה) — זו בעיה תפעולית: השם שמופיע בהעברה אינו השם שרשום ביומן, וזה בדיוק המקום שבו תשלומים "נעלמים".

ביט: חינם עד 25,000 ש"ח בשנה, ואז נגמר פעמיים

זה החלק שהכי הרבה מורים לא יודעים, כי הוא השתנה פעמיים בשנתיים.

מ-1 בינואר 2025 ביט מתחילה לגבות עמלה על קבלת כספים, מעל 25,000 ש"ח שמתקבלים בשנה קלנדרית, ורק על החלק שמעל הסף. התעריף היה 0.6%, וב-1 במאי 2026 הוא עלה ל-0.8% — עלייה של שליש. לפי בנק הפועלים זה נוגע לכ-7% ממשתמשי האפליקציה, כלומר בדיוק לאנשים שמקבלים כסף מסחרי.

עכשיו הציבו את המספרים שלכם. 24,600 ש"ח בחודש פירושם שאתם חוצים את 25,000 בתוך חודש אחד. גם אם רק מחצית מהתלמידים משלמים בביט — חודשיים. הסף הזה לא נבנה בשבילכם, ואתם עוברים אותו בפברואר.

מכאן העמלה היא 1.60 ש"ח על שיעור של 200, וכ-197 ש"ח בחודש מלא. אבל החסם האמיתי הוא לא העמלה: תקרת הקבלה השנתית בביט היא 100,000 ש"ח, כולל כסף שנאסף בקבוצות. בהיקף שלנו היא נגמרת אחרי כארבעה חודשים — ואז הערוץ פשוט מפסיק לעבוד. במילים אחרות, העמלה השנתית המקסימלית שתשלמו לביט היא כ-600 ש"ח, מהסיבה הלא נעימה שאי אפשר לקבל דרכה יותר.

ולצד זה יש מגבלת שליחה, שחלה על המשלם ולא עליכם: עד 7,000 ש"ח ליום ועד 8,300 ש"ח לחודש. כלומר הורה שמנסה לשלם על חבילה גדולה בהעברה אחת ייתקע לפני שאתם תיתקעו.

יש bit לעסקים, והוא באמת מסיר את מגבלת הסכום — אבל שימו לב למה שכתוב באתר הרשמי: ההצטרפות היא דרך סולק, אחת מתשע חברות סליקה, בכפוף להתקשרות של בית העסק עם החברה ולמגבלות, לתנאים ולעלויות שכל חברה קובעת. ביט עצמה אינה מפרסמת מחיר לשירות הזה. כלומר זו לא גרסה מורחבת של האפליקציה החינמית — זו סליקה, על כל מה שנלווה לה.

פייבוקס: אפס עמלה, אותו קיר

פייבוקס לא הלכה בדרך של ביט. במסלולים שמפורסמים באתר שלה אין עמלה על קבלת כספים כלל — אבל יש תקרות: 50,000 ש"ח בשנה במסלול הבסיסי ו-100,000 ש"ח בשנה במסלול פלוס (שמותנה בהחזקת כרטיס פייבוקס).

בהיקף של הדוגמה, הבסיסי נגמר אחרי כחודשיים והפלוס אחרי כארבעה. אז פייבוקס זולה יותר מביט — אבל היא מגיעה לאותו קיר, ובערך באותו מועד. מה קורה מעל התקרה אינו מפורט בדף המסלולים — חסימה או תעריף אחר; בביט זו חסימה מוצהרת. בכל מקרה, שתי האפליקציות האלה הן ערוץ משלים, לא תשתית גבייה של עסק במשרה מלאה.

אשראי: אין מחירון, אבל יש רצפה

נאמר את זה ישר: לעמלת בית העסק אין מחירון פומבי בישראל. הסולקים קובעים מחיר מול כל עסק בנפרד; חברות הסליקה מסבירות באתריהן איך העמלה מחושבת ולעיתים נוקבות בטווחים, אבל כולן מוכרות סליקה ולכן לא נצטט מהן מספר כאילו הוא נתון.

מה שכן מאומת הוא הרצפה. העמלה הצולבת — מה שהסולק משלם למנפיק הכרטיס על כל עסקה — קבועה בצו הבנקאות ועומדת מ-1 בינואר 2023 על 0.5% בעסקת אשראי ועל 0.25% בעסקת חיוב מיידי (דביט). עמלת בית העסק שלכם תמיד גבוהה מזה, כי היא מכילה אותה. שתי מסקנות מעשיות: אל תאמינו להצעה שנשמעת נמוכה מ-0.5% בלי לקרוא מה עוד יש בה, ותשאלו במפורש אם יש תעריף נפרד לדביט — שם הרצפה חצי.

וכדי לתרגם: בהיקף של הדוגמה, כל 1% בעמלת בית העסק שווה כ-2 ש"ח לשיעור, כ-246 ש"ח בחודש וכ-2,952 ש"ח בשנה. זה הכלי שאיתו מנהלים משא ומתן — לא "כמה אחוז", אלא "כמה שקלים בשנה".

לאשראי יש עוד עלות שאינה עמלה: זמן. הממוצע ההיסטורי היה כ-17 יום מיום העסקה ועד הזיכוי. מאז 1 ביולי 2021 חייבות חברות האשראי להציע סליקה יומית — הכסף עובר מהמנפיק לסולק תוך יום עסקים. אבל מתי הסולק מזכה אתכם נקבע בהסכם מולו ולא בתקנה, ולכן צריך לעשות שני דברים: לבקש את השירות, ולסכם בכתב תוך כמה ימים אתם מזוכים. בסיקור של כלכליסט מיולי 2022 פחות מ-10% מבתי העסק אימצו את הסליקה היומית, והממוצע בשוק נשאר כשבועיים. שיחת טלפון אחת, ואצל מורה שגובה 24,600 ש"ח בחודש היא מזיזה שבועות של תזרים.

מזומן: העמלה שלו לא נמדדת באחוזים

מזומן הוא האמצעי היחיד שבו אתם מקבלים 200 מתוך 200. ובכל זאת יש לו שלוש עלויות.

החוק. לפי החוק לצמצום השימוש במזומן, עוסק אינו רשאי לקבל תשלום במזומן בעד עסקה שמחירה עולה על 6,000 ש"ח (הסכום הופחת מ-11,000 ב-1 באוגוסט 2022). ומעל הסף לא נפתח חלון גדול: החוק מתיר לקבל במזומן רק את הנמוך מבין 10% ממחיר העסקה או 6,000 ש"ח. חבילה של 35 שיעורים ב-7,000 ש"ח? מותר לקבל עליה במזומן 700 ש"ח. העיצום הכספי על הפרה, לפי סעיף 6 לחוק, הוא 15% בסכומים שעד 25,000 ש"ח.

הזמן. נסיעה לבנק והפקדה שלוקחות שעה הן משבצת שלא לימדתם. לפי חשבון המשבצת שעשינו בפוסט מדיניות הביטול, משבצת שלא נסעתם בה שווה כ-156 ש"ח — ההכנסה נטו ממע"מ פחות העלות המשתנה שנחסכה. פעם בשבוע, וזה כ-624 ש"ח בחודש — יותר מהעמלה השנתית המקסימלית שתשלמו לביט, בחודש אחד, ובשקט מוחלט.

עמלת ההפקדה. כאן אנחנו אומרים בגלוי: לא הצלחנו לאמת מספר. תעריפוני העמלות של הבנקים מתפרסמים כקובצי PDF שאינם ניתנים לקריאה כאן, והם משתנים מבנק לבנק ומחשבון לחשבון. בדקו בתעריפון שלכם מה עולה הפקדת מזומן ומה עולה הפקדת שיקים — במקום להניח שזה אפס.

העברה בנקאית — והרפורמה שתשנה את החשבון ב-2027

העברה בנקאית היא הערוץ בלי תקרה ובלי אחוז. העלות שלה מסתתרת בעמלות ניהול החשבון, ושם עומד לקרות שינוי.

בנק ישראל הודיע ביוני 2026 על רפורמה בשני שלבים: מ-1 באוקטובר 2026 דמי כרטיס דביט מוגבלים ל-7 ש"ח לחודש, ומ-1 ביולי 2027 חשבונות — כולל של עסקים קטנים — יצורפו למסלול שבו העלות המקסימלית היא 10 ש"ח לחודש עבור עד 100 פעולות, וכל פעולה נוספת עד 1 ש"ח. לפי הדיווח, עסקים קטנים משלמים היום בממוצע כ-18 ש"ח בחודש עמלות ניהול חשבון.

חשבון פשוט על מה שהוכרז, ולא הבטחה: 123 שיעורים ששולמו אחד-אחד הם 123 פעולות, כלומר 10 ש"ח ועוד עד 23 — כ-33 ש"ח בחודש. הכללים המלאים טרם פורסמו בנוסח סופי, אז אל תבנו על המספר הזה עדיין; כן שווה לדעת שהוא מגיע.

הטבלה

מה עושים עם זה ביום שני בבוקר

קבעו מה ברירת המחדל, ואל תשאלו "איך נוח לך". ברגע שכל תלמיד בוחר לבד, אתם מקבלים חמישה ערוצים, חמישה מקומות לבדוק מי שילם, וארבע העמלות במקביל.

פצלו לפי סכום, לא לפי תלמיד. תשלום שוטף על שיעור בודד — אפליקציה או העברה. חבילה, העמדת רכב לטסט או כל סכום שמצטבר מעל אלפי שקלים — אשראי או העברה, כי שם התקרות והחוק מתחילים לעבוד נגדכם.

בקשו מהסולק שני דברים: תעריף נפרד לדביט, וסליקה יומית. שניהם לא יגיעו מעצמם.

תעדו את אמצעי התשלום, לא רק את הסכום. קבלה חייבת לצאת בכל מקרה, בכל אמצעי — זו חובת ניהול הספרים שפירטנו במדריך המורה העצמאי. מה שנוסף לזה הוא הצד המעשי: כשמופיעה בחשבון העברה על 400 ש"ח משם של הורה, אתם צריכים לדעת לאיזה שני שיעורים היא שייכת.

ונקודה שחשוב שתהיה ברורה: שום תוכנת ניהול אינה סולק — גם שלנו לא. את הכסף מעביר הבנק, האפליקציה או חברת הסליקה. מה שמערכת כן יכולה לעשות הוא לזכור מי שילם, כמה, באיזה אמצעי ולמי כבר שלחתם תזכורת — ההבדל בין שני הדברים האלה, ומי בשוק מציע מה, מפורט בהשוואת האפליקציות למורי נהיגה.